50 ביטויים בקוריאנית שיצילו לכם את הטיול

השלום הסטנדרטי בקוריאה, בכניסה וביציאה כאחד. זו הברכה הפורמלית, מתאימה לכל מצב שאתם לא בטוחים בו.

הצורה הפורמלית של תודה. מתאימה לכל מצב שמשתתפים בו אדם זר: מלון, חנות, מסעדה, נהג מונית.

סליחה רשמית. מתאימה כשנתקלים במישהו ברחוב או כשמתנצלים על טעות אמיתית.

כן ולא בקוריאנית. שתי המילים הראשונות שכדאי לזכור, תזדקקו להן עשרות פעמים ביום.

סוגר שיחות מבוכה במקום לנסות להעמיד פנים שהבנתם. עדיף לומר את זה ישר מאשר להסתבך.

אם הם דיברו מהר מדי. רוב הקוריאנים יוריצו את הקצב מיד ויחזרו על המשפט. מנוסח בנימוס גבוה, אז מתאים לכל מצב.

שאלה ראשונה כשנתקעים. הסיכויים ל"כן" עולים פלאים מול קוריאנים מתחת לגיל 30, סטודנטים, ועובדי שירות באזורי תיירות.

פותחים בו כל ארוחה. במסעדות מסורתיות התפריט לא תמיד על השולחן וצריך לבקש.

מצביעים על תמונה בתפריט או על שולחן ליד ואומרים. הביטוי הכי שימושי בקוריאה למזמיני אוכל זרים.

האוכל הקוריאני חריף יותר ממה שמרבית הישראלים רגילים אליו. מנות עם פלפל אדום (gochujang) או קימצ'י לא הופכות פתאום עדינות, אז אם אתם רגישים לחריפות, תגידו את זה מראש.

בקוריאה לא בהכרח מביאים את החשבון לשולחן. הולכים לקופה ומשלמים שם, ואומרים את זה למלצר ברגע שמסיימים.

כרטיס אשראי בינלאומי עובד ברוב המקומות, אבל בדוכני אוכל רחוב, מסעדות קטנות במחוזות ושוקי לילה, מזומן עדיין השליט.

בקוריאה רמן הוא אוכל פשוט וזול, תמצאו אותו בכל קונביניינס סטור (GS25, CU, 7-Eleven) ובמסעדות מתמחות.

בקוריאה רוב האוכל נאכל במקלות, אבל למרק ולאורז יש כף ארוכה ושטוחה. אם לא קיבלתם, מבקשים.

אורז לבן בבקשה. בקוריאה אורז מגיע אוטומטית רק לחלק מהמנות. אם הזמנתם בשר על הגריל וצריכים פחמימה לצד, מבקשים בנפרד.

כשאתם תקועים, שולפים את גוגל מפות או נייבר ומבקשים שיצביעו לכם איפה אתם.

בשנים האחרונות אפליקציית Kakao T החליפה את שיטת תפיסת המונית ברחוב. אם אין לכם אפליקציה, מבקשים מהמלון או מבעל המסעדה להזמין.

לרכבת, אוטובוס בין-עירוני או מוזיאון. בקופות ידניות שעדיין קיימות בתחנות מסוימות הביטוי שימושי.

שאלת מחיר רשמית. צריך אותה במונית בלי מונה, בשוק, ובמסעדות בלי תפריט מודפס.

במונית או באוטובוס שאין לו עצירות מסומנות. אומרים לפני שמגיעים, לא בדיוק בנקודה.

הצורה הקצרה והעממית של "כמה עולה". מתאימה לשוקי רחוב ולחנויות קטנות.

בקניונים גדולים תקופות הסייל הן בעיקר באמצע יוני, סוף נובמבר ופברואר.

מידות בקוריאה לא תמיד מתאימות לישראלים, בעיקר במכנסיים. הביטוי הזה חוסך ניסיונות מיותרים בחדר ההלבשה.

במקומות מסוימים, בעיקר חנויות ספורט מקומיות, צריך לבקש רשות מפורשת לפני שניגשים לחדר ההלבשה.

קוריאנים אוהבים אריזות מתנה. בכל קניון תקבלו עטיפת מתנה חינם או בעלות סמלית.

במקומות שמותר להתמקח: שווקי Namdaemun ו-Dongdaemun, שווקי לילה. בקניונים ובחנויות מותג המחיר קבוע.

קריאה כללית לעזרה. רחובות סיאול הומים אנשים גם בלילה, ולא קשה למצוא מי שיעזור.

אם אתם צריכים בית חולים מהר, אומרים את המילה לכל קוריאני וירחיקו אתכם לכיוון הקרוב. מספר חירום רפואי: 119.

מספר חירום משטרתי: 112. אם אתם צריכים תחנת משטרה פיזית, אפשר לשאול בקוריאנית או באנגלית.

מספר החירום של מכבי האש בקוריאה הוא 119, אותו מספר גם לאמבולנס.

בתי מרקחת בקוריאה (약국, yakguk) פתוחים עד שעות הערב, ועם תרגום מהאפליקציה אפשר לקבל את רוב התרופות שאינן מצריכות מרשם.

השאלה הכי שימושית בכל טיול. בקוריאה השירותים בקניונים, בתחנות מטרו ובאתרי תיירות חינם ונקיים.

מבקשים מעובר אורח לצלם תמונה משותפת. הקוריאנים יסכימו ברוב המקרים ויקפידו על זווית טובה.

שימושי לקיץ הקוריאני, שיודע לעלות מעל 35 מעלות בלחות גבוהה במיוחד באוגוסט.

לחורף, שמגיע גם לטמפרטורות מתחת ל-10 מעלות מתחת לאפס בסיאול בינואר.

להזמנת חדר, סידור פגישה במקום עבודה משותף או קביעת זמן עם מדריך טיולים.

בעיקר ליד תחנות אוטובוס בערים קטנות, שם הזמנים לא תמיד מסומנים בשלט אלקטרוני.

אומרים אחרי טעימה במסעדה, מופע K-pop, או כשרוצים להחמיא לבעל הבית.

הנגול הומצא ב-1443 על ידי המלך סג'ונג הגדול ופורסם רשמית ב-1446. הוא נחשב לאחד מהאלפביתים היעילים בעולם, בנוי על 14 עיצורים בסיסיים ו-10 תנועות, וכל אות מתעצבת לפי צורת הפה כשמבטאים אותה.

עיצורים בסיסיים: ㄱ (g), ㄴ (n), ㄷ (d), ㄹ (r), ㅁ (m), ㅂ (b), ㅅ (s), ㅈ (j), ㅎ (h)

תנועות בסיסיות: ㅏ (a), ㅑ (ya), ㅓ (eo), ㅕ (yeo), ㅗ (o), ㅜ (u), ㅡ (eu), ㅣ (i)